כבוד לקריית אונו: מתופפי "דרך הקצב" פתחו את המופע המרכזי בפסטיבל כרמיאל
קריית אונו רקדה ותופפה בפסטיבל כרמיאל
למעלה מ־150 רקדניות, רקדנים ומתופפים מהלהקות הייצוגיות של מתנ״ס קריית אונו השתתפו בפסטיבל המחול כרמיאל 2026. רגע השיא: חברי להקת קונגה הצעירה של "דרך הקצב" נבחרו לפתוח את המופע המרכזי בכיכובה של נועה קירל
כבוד גדול ללהקות הייצוגיות של מתנ״ס קריית אונו בפסטיבל המחול כרמיאל: חברי להקת קונגה הצעירה של "דרך הקצב" היו הראשונים לעלות על הבמה ולפתוח את המופע המרכזי של הפסטיבל, בכיכובה של נועה קירל.
לעיני הקהל הגדול הם פתחו את הערב בנאמבר קצבי וסוחף, והביאו אל אחת הבמות המרכזיות של הפסטיבל את הצלילים והאנרגיה של קריית אונו. בהמשך הערב עלו לבמה גם רקדני ורקדניות "קדמת הבמה", שהשתתפו במופע וייצגו את העיר ואת המתנ״ס.


למעלה מ־150 נערות ונערים משתי הלהקות הפועלות במתנ"ס, יצאו השנה לכרמיאל והשתתפו במהלך שלושת ימי הפסטיבל במופעים ובאירועים השונים. לצד העלייה לבמות, הפסטיבל היה עבורם גם הזדמנות לפגוש להקות מרחבי הארץ, לצפות ביוצרים וברקדנים אחרים ולסיים יחד שנה של עבודה, חזרות והופעות.
דלית נגר, מנהלת תחום הלהקות במתנ״ס קריית אונו, שליוותה את פעילות הלהקות והגיעה לפגוש אותן בכרמיאל, סיפרה: ״שמחתי מאוד להגיע לכרמיאל, לפגוש את הלהקות שלנו בתוך האווירה המיוחדת של הפסטיבל ולראות מקרוב את ההתרגשות שלהם כשהם עולים לבמה. לראות את 'דרך הקצב' פותחים את המופע המרכזי היה רגע מרגש במיוחד, והן "דרך הקצב" והן "קדמת הבמה" זכו למחמאות רבות על ההופעות, הרמה המקצועית והאנרגיה שהביאו איתם."
במתנ״ס קריית אונו הביעו סיפוק רב משלושה ימים של מחול, תיפוף, הופעות וחוויות משותפות והודו למשה דוידוביץ׳, המנהל האמנותי של דרך הקצב, ורן הירש, המנהל האמנותי של קדמת הבמה שליוו את הלהקות בפסטיבל.
"פסטיבל כרמיאל הוא במידה רבה רגע שיא שמסמן את סיומה של שנת פעילות עמוסה בעבודה ובהופעות בכל הלהקות הייצוגיות של המתנ"ס. אנחנו מסיימים אותה בגאווה גדולה וכבר נערכים לעוד שנה מסחררת ומלאת אנרגיה״. סיכמה דלית.
לקריית אונו קשר מיוחד נוסף לפסטיבל. תחרות הכוריאוגרפיה המרכזית של הפסטיבל, שהעמידה השנה במרכז את מקצבי הרוק של להקת טיפקס, נקראת על שמו של רב־טוראי איל (אייליק) בן יהושע ז״ל, בן קריית אונו, חניך ומדריך בשבט הצופים המקומי ותלמיד חטיבת הביניים בעיר, שנפל בשנת 1984. משפחתו בחרה להנציח את שמחת החיים והאנרגיה שאפיינו אותו באמצעות מחול, קצב ויצירה ישראלית חדשה.

